חדשות

לוחמי סיירת חרוב במפגש עם הסיירת המיתולוגית

 


מקצועיות, מסירות ואומץ לב:

לוחמי סיירת חרוב במפגש עם  הסיירת המיתולוגית


ארבעה עשורים אחרי שסיירת חרוב המיתולוגית הפסיקה את פעילותה, הוקמה הסיירת מחדש תחת חטיבת כפיר במטרה לחזור להוות את חוד החנית של צה"ל. לוחמי הסיירת המנומרת נפגשו עם ה"חרובניקים" הוותיקים ששיתפו איתם את מורשתם ואת גאוות היחידה. "היינו קיר הברזל שהפריד בין הטרור לעורפה של מדינת ישראל"

מיכאל אוריה, מערכת אתר צה"ל | 13.07.2017

בתחילת השבוע, הרחיקו לוחמי סיירת חרוב החדשה של חטיבת כפיר עד לגזרת בקעת הירדן, וזאת על מנת להתאחד עם לוחמי הסיירת המיתולוגית שפעלה בגזרה לפני ארבעה עשורים והותירה חותם חשוב על ביטחונה של מדינת ישראל.

במהלך המפגש, סיירו לוחמי ומפקדי הסיירת יחד עם לוחמי ומפקדי העבר ועם משפחותיהם של נופלי היחידה על הר המוסטרה, אשר עליו בנויה האנדרטה לזכר נופלי חטיבת הבקעה, ביניהם לוחמי סיירת חרוב.
בסיור, הם שמעו מפי לוחם ומפקד העבר, זוהר פדרולי, סיפורי מורשת קרב על לוחמי הסיירת בתקופת פעילותה. לאחר מכן הגיעו כל המשתתפים ביום המיוחד לטקס הוקרה ללוחמי העבר והנופלים, בהשתתפותו של מפקד חטיבת כפיר, אל"ם ציון רצון.
 
"היינו קיר הברזל שהפריד בין הטרור לעורפה של מדינת ישראל הצעירה", מספר תא"ל (במיל´) יהודה בר שפיקד על הסיירת בתחילת שנות ה-70. "על מנת להבין את חשיבותה של סיירת חרוב, צריך להבין כי בשונה מהחום העז שנותר בבקעה גם היום, השקט הגזרתי שנוכח פה בשנים האחרונות שונה בתכלית מהימים שאחרי מלחמת ששת הימים, בעיצומה של מלחמת ההתשה".

סיירת חרוב המיתולוגית, שפעלה מאמצע שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70, הוקמה עד ידי לוחמי חטיבת הצנחנים והייתה מזוהה בעיקר הודות לפעילותה במרחב הבקעה, שכונתה באותם ימים "ארץ המרדפים".

"אחרי ששת הימים", נזכר תא"ל בר, "הבקעה הייתה חבל ארץ ארוך ולא מעובד שהפך במהרה ל´מגרש משחקים´ עבור ארגוני טרור והצבא הירדני. כמעט מדי יום ניסו מחבלים לחדור לשטח מדינת ישראל, ולכן היה צורך להציב בגזרה לוחמים מיומנים שיוכלו לתפוס אותם ולמנוע מהם לפגוע באזרחים".

"לא משנה מה היה מזג האוויר, שבבקעה נוטה לקיצוניות בין החום העז בקיץ לקור בחורף, היינו פועלים מדי יום ולילה, שוכבים במארבים, מפטרלים על הגבול ביחד עם הגששים ומחרפים נפשנו מדי יום במלחמה מול הטרור".

הימים השתנו, ולאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלט שאין עוד צורך בסיירת. הסיירת המיתולוגית, שאף הונצחה בשיר המפורסם של להקת פיקוד מרכז "יש לי אהוב בסיירת חרוב" - נעלמה כליל מהנוף הצה"לי.
 
"כתוב במקורות שגם לאחר כריתת עץ החרוב, הגדם ימשיך ויצמיח ענפים חדשים", אמר בנאומו נציג המשפחות השכולות שהשתתף בטקס. בנאומו התייחס  ל´קאמבק´ של חרוב בתצורת גדוד החל משנות ה-90, והקמתו המחודשת כסיירת בחטיבת כפיר שייעודה להתמודד עם אתגרים מבצעיים מורכבים בזירה הפלסטינית באיו"ש ועזה. "כמו החרוב בטבע, סיירת חרוב ששורשיה נכרתו אחרי מלחמת יום הכיפורים, מצמיחה ענפים חדשים, ואנו מאמינים שתמשיך לפעול ולייצג את מורשתם הארוכה של לוחמינו בהצלחה ובכבוד".
גם מח"ט כפיר, אל"ם ציון רצון, נאם והתייחס לאירוע המרגש: "השנה הקמנו מחדש את הסיירת. לוחמיה ומפקדיה המובחרים יבצעו הכשרה עמוקה, ממוקדת וייעודית למשימה. אנו מצפים מלוחמי היחידה לבלוט במקצועיותם ובאיכותם".


"מקצועיות, מסירות, אומץ לב ונחישות הם מעט מהערכים שאפיינו את לוחמי העבר של סיירת חרוב שיצאו למלא את זכותם וחובתם להגן על מדינת ישראל ולא שבו לביתם", הוסיף לומר אל"ם רצון, וסיכם: "אנחנו מתחייבים שהערכים שהותירו לנו יקיריכם יהוו אור לרגלינו לחינוך הדור החדש של סיירת חרוב".