ציר זמן

בנאום שנשא לוי אשכול במהלך ישיבת מרכז מפלגת העבודה בירושלים ב- 27 ביוני 1968 הוא הגדיר את פעילות הטרור
הפלסטינית שמקורה בירדן כ "תוקפנות טורדנית" הנובעת, בין השאר, מ"...שידורים דו משמעיים של מלך ירדן שיש בהם
לעתים תמיכה גלויה במלחמת טרור..."

ב"מבצע תופת" פעלה סיירת חרוב בגזרה הצפונית. (....) היחידה פעלה בשני כוחות עיקריים:
א. עיקר כוח היחידה שכלל פלוגה מוגברת (פלוגת אלכס שמגר) ונוספים ממפקדת היחידה בפיקודו של מפקד חרוב עמוס נאמן (יחד עם דני שגיא – צ'ובו – שהיה בחפיפה).
ב. צוות בפיקוד הכותב, קמב"ץ היחידה, שהצטרף לכוח משולב שכלל 3 טנקי שרמן, צוות נוסף מחטיבת הבקעה בפיקודו של גד מנלה וצוות הנדסה. היינו 3 טנקים ו- 3 זחל"מים (....).
 

לפני מספר חודשים נפגשתי עם חברים מסיירת חרוב. היו שם עמוס נאמן, צ'ובו (דני שגיא), אלכס שמגר וישראל שי (שיבק). הפעם נפגשנו לשיחה על חלקנו בפעולת כראמה כי החלטנו להיענות לפניית בי"ס שדה "עציון" שקיימו יום עיון במלאת יובל לפעולה. מטבע הדברים עלו במפגש זיכרונות על התקופה בה שרתנו יחד בסיירת ובין היתר מרדף שאותו הובלתי סמוך לאחר מלחמת ששת הימים, אשר מיד עם סיומה התחילה היחידה לפעול עם השב"כ באיו"ש.

לעומת האכזבה מפעילות מארבי הבטן , סיפקו המרדפים תוצאות טובות יותר בלחימה במחבלים.
המרדף היה צות קרב שהפתחה באותם ימים בבקעת הירדן ובאזורי ההר בשומרון ויהודה. רפול, מח"ט הבקעה, העמיד כעקרון ראשון, דוגמה אישית של מפקדים העומדים בראש הכוחות ומסתערים ראשונה. לא ניתן לנהל מרדף מחמ"ל, גם אם יהיה מצויד